מזונות קטינים

  1. כאשר בני זוג נמצאים בהליך גירושין, ולהם ילדים קטינים, במידה והילדים נמצאים בחזקת אמם ובמשמורתה, החוק קובע כי על האב לשלם את מזונותיהם ההכרחיים ( עד גיל 15 ).
  1. סוגיית המזונות לילדים קטינים מוסדרת בסעיף 3(א) לחוק הקובע כי:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו…

לפי הוראות הדין האישי החל עליו….". "קטין" מוגדר בסעיף 1(א) לחוק – כמי שאינו בגיר, ו"בגיר" מוגדר כמי שמלאו לו שמונה-עשרה.

  1. ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית נאמר: בדין העברי חובת מזונות אבסולוטית הוטלה רק עד גיל 6, וזו הוארכה מכוח תקנות חכמים "עד שבגרו" ואחר כך, מכוח תקנות הרבנות הראשית, עד לגיל 15, ואף מעבר לכך). זהו ההיגיון העומד מאחורי הפניית חובת המזונות לילדים קטינים לדין האישי מלכתחילה. אחד מאותם שיקולים שיש לקחת בחשבון במדינת ישראל היא עובדת שירותם הצבאי של צעירים במשך שנתיים או שלוש שנים, על פי חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. צעיר בגיל צבא אינו יכול לפרנס עצמו (ואף אסור לו לעשות כן, אלא בהיתר), והמשכורת הצבאית אין בה כדי לספק את כל צרכיו. גם שלטונות הצבא מניחים כי החיילים סמוכים על שולחן הוריהם, לפחות לעניין המדור בעת חופשותיהם או לגבי אלה המשרתים "קרוב לבית" ואין להם מגורים במחנה.
  1. החוק אינו מחייב את האם לשלם מזונות הכרחיים עבור הילדים אשר הנן במשמורת האב. החוק שותק לגבי מצב זה. למרבה הצער הדבר נכון גם אם האישה היא בעלת אמצעים.

חיוב מזונות עד גיל 6

  1. על פי החוק, חובתו של האב לזון את ילדיו הקטינים עד גיל 6 הנה חובה אבסולוטית. אפילו אם האב דל אמצעים, או חולה, או אסיר או מרותק למיטה.

חיוב מזונות מגיל 6 ועד גיל 15

  1. מקור החיוב למזונות הכרחיים, שבהם חב האב כלפי ילדיו הקטינים, אומץ ע"י בית המשפט מתקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד ובא לידי ביטוי בע"א 1375/93 אבוטובול נ' אבוטבול.

לגבי המזונות האחרים, המשלימים את המזונות ההכרחיים, מחוייבים בהם שני ההורים מדין צדקה (על פי יכולתם הכלכלית).

חיוב מזונות מגיל 15 ועד גיל 18

  1. מקור החיוב לקוח מהמשפט העברי. לצורך כך, יילקחו בחשבון הכנסות ההורים, וחיובם יהיה באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות.
  1. חיוב במזונות מכוח דיני צדקה מחייב הוכחת שלושה תנאים מצטברים: החובה לזון מכוח דיני הצדקה מוטלת על "אמיד" כלפי "נצרך" כששיעור החובה הוא "כדי מחסורו" של הנצרך. כפיית חיוב מדיני צדקה חלה רק ב"אמיד": יש לבדוק אם מצבו הכלכלי של הנתבע, בהתחשב בצרכיו, מאפשר לו לתת צדקה. על פי המשפט העברי פרנסת אדם את עצמו קודמת לפרנסת כל אדם, וכל עוד שאין לו כדי פרנסתו – אינו חייב בצדקה. כך, אין מחייבים את ההורה הנתבע אלא כפי השגת ידו. "נצרך" הוא מי שאינו מסוגל להתפרנס בכוחות עצמו מעבודתו או מרכושו. ילד שאין לו מקצוע, ומוכח כי יכול הוא למצוא פרנסתו רק באופן הגורם לשינוי פתאומי באורח חייו הגורם לו סבל ונזק – יש לחייב את האב במזונותיו (לניתוחם של תנאים אלו ראה שאוה, בעמ' 300-293). לצורך פסיקת מזונות לילד מעל גיל 15 מאביו, עליו להוכיח התקיימותם של שלושת התנאים האמורים. (ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית)

חיוב מזונות מגיל 18 ועד גיל 20 לבת ו – 21 לבן.

  1. שיעור המזונות שבו מחוייב על האב כלפי ילדיו הבגירים הנו 1/3 מסכום המזונות שנקבע בהיותם קטינים ( ע"א 539/88 הלל נ' הלל ). כמובן שה -1/3 יילקח מהסכום האחרון ששילם עבור ילד קטין.
  1. החיוב אינו אוטומטי (ע"א 4480/93 קירשנר נ' קירשנר: ילד בגיר המשרת שירות צבאי סדיר עומד בתנאי הנזקקות לפיו "אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו, או ממקור אחר"; ניתן לטעון אחרת במקרה ספציפי, אולם מי שמבקש לטעון אחרת, עליו הראיה.)
  1. תקופת התלות נמשכת כל עוד משרתים הילדים בשירות צבאי סדיר. כמובן, שהכוונה לשירות חובה ולא לשירות קבע. אולם, עולה השאלה בדבר ערכה הכספי של תלות זו. הצבא מספק את צרכיו של החייל, וממילא קטנה התמיכה הכספית של ההורים. כנאמר שם: "השאלה הינה, מהו שיעורה של הקטנה זו? אף עניין זה עשוי להשתנות ממקרה למקרה. השאלה היא, מה היא ההנחה העובדתית, שצריכה להדריך אותנו ואשר ניתן לסטות ממנה בעקבות הבאת ראיות מתאימות. נראה, כי הנחה עובדתית ראויה היא, כי התמיכה של ההורים בילדיהם החיילים פוחתת בשני שלישים בעת שירותם הצבאי לעומת התמיכה ערב גיוסם. בכך בא לידי ביטוי, מחד גיסא, המשך התמיכה בדיור, בביגוד, בדמי כיס ובפריטים אחרים, ומאידך גיסא הקטנת התמיכה במזון ובפריטים אחרים".
  1. מה קורה כאשר הילד מגיע לגיל 18 ועדיין לומד. נותרנו עם בעיה טכנית שבלעדי פתרונה תוותר הקונסטרוקציה בלתי שלמה: מן המפורסמות הוא שאין חפיפה מלאה בין הגעה לגיל הבגרות לבין הגיוס לצה"ל: יש והראשון קודם ויש והשני קודם. המצב השני אינו מעורר בעיה. הבעיה מתעוררת כאשר מגיע ילד לגיל 18 והוא טרם מתגייס. הפתרון ברור כל עוד הוא תלמיד בבית הספר, שכן אין כל טעם לראות שינוי במצבו בשל העובדה המקרית שהפך לבן 18 כל עוד הוא תלמיד. המצב הבעייתי הוא בתקופה שבין סיום הלימודים בבית הספר ועד לגיוס: האם נאמר שאז מסתיימת זכאותו במזונות, והיא מתחדשת עם גיוסו? לדעתי גם כאן ניתן לאמץ הנחה עובדתית לעניין סעיף 2)5), ולפיה גם ילד בגיר במצב זה הוא "נזקק", שכן למרות שלכאורה יכול הוא להשתכר למחייתו, הרי שהמצב בפועל הוא שנערים ונערות בתקופה זו מתקשים למצוא עבודה, לא כל שכן עבודה מכניסה. על כן ניתן לאמץ הנחה עובדתית לפיה סמוכים ילדים בגיל זה על שולחן הוריהם, כששיעור התמיכה גם כאן פוחת עד כדי שליש מן המזונות בגיל עד 18.
  1. מה הדין אם הקטין עובד? במידה והילד עובד, אזי אינו בגדר נצרך, ואז לא ניתן לחייב את האב בתשלום מזונות ילדו הבגיר. הדבר נכון גם לגבי קטין מעל גיל 15 שעובד. אם יוכיח האב כי הקטין עובד ומרוויח דיו, כ אז ניתנת לאב האפשרות לדרוש את הפסק תשלום המזונות.
  1. הערה: כאשר מוגשת תביעת מזונות, יש להגיש גם בקשה למזונות זמניים על פי ההוראות החדשות, כדי שבית המשפט ידון בבקשה בתוך פרק זמן קצר וייתן החלטה לגבי גובה המזונות הזמניים שיחוייב בהם האב.

אב שלא שילם מזונות שנפסקו לו ולמעשה לא כיבד את פסק הדין וביקש לבטל מזונות, תביעתו נדחתה בשל חוסר ניקיון כפיים וקיבל הוצאות משפט של 15,000 שח.

לפרטים ומידע נוסף צרו עימנו קשר בטופס הצור קשר.

צור קשר